אתגרשת מס' 6 - "איפה ההורים שלי היו כשרבין נרצח?"

כשרבין נרצח, הורי היו כמו המון אנשים וצפו בטלוויזה..
ברגע שירו ברבין אמא שלי היתה בשוק...
ולפני הם ראו את כול ההסתה והאלימות נגד רבין וזה
צרם להם מאוד... עד היום לאמא שלי יש מסמכים עיתונים
וכתבות מלפני 15 שנה וזה והסרטים זה הדבר היחיד שנשאר
מזה.. לפני שנתיים אני ורותם עשינו "עיתון" של כמה עמודים
שמראה מה היה שם ואיפה פגעו הכדורים..
"עם כול בן אדם היה רוצח בגלל דעה של האחר..לא היינו צריכים
מלחמות עם ערבים היינו הורגים את עצמנו לבד!!!"
אני מזמין אתכם לצפות בסירטון מיוטיוב...
לא למי שמפחד!!!
הרצח!!!

אתגרשת מס' 5 - היישוב שלי בהשראת השיר "שיר לעמק".

שמעתי את השיר שוב ולפי דעתי זה שיר מיוחד
שמסמל רק אותנו עמק יזרעאל.
כשהישוב שלי הופיע בשיר הרגשתי גאווה.. אפילו שלא הופעתי שם
זה מרגיש! אתה חלק מזה..
כמו שבוודאי ראו בכיתה שברגע שהיה את הישוב שלנו
צרחנו כמו משוגעים.
השיר הזה הוא משהו חדש ועדין אני מעדיף את שיר העמק
הישן והטוב... לשיר לחץ כאן.
לפי דעתי צילמו את השיר בישובי העמק במרכז המושב
כמו את הפסל של זייד, את כיכר הפעמון בתל עדשים ועוד...
כשראו את תל עדשים ראו את משפחת פייגין ואת נוני אחרי התחזוקה
של המושב. מה שלא היה יפה זה שהם לא שרו...
השיר בסך הכול נחמד ומי שהפיק אותו עשה עבודה טובה
בעבודה הזאת יצא לי לחשוב למה דווקא צילמו שם ומה
תוכן המילים.

אדגרשת מס' 3: דמויות של חנוך פיבן

אני בחרתי לעשות את העבודה דווקא על דמות
שאני לא מכיר...בחרתי לעשות על בריאן וילסון,
בראין היה בסיסט (נגן גיטרה) וזמר בלהקת הרוק "נערי החוף"
וילסון הפיק את תקליטי הלהקה והלחין את רוב שיריה. הוא נחשב כאחד המוזיקאים והמלחינים
החשובים והיצירתיים, בתחום המוזיקה הפופולרית של שנות ה-20
פיבן בחר לפסל את בריאן בצורה מענינת מאוד...
השיער של בראין הוא בעצם ים... ובים יש סיכות שהם בעצם אוניות קטנות...
העינים והאף הם גלשנים והפה זה בעצם מצוף...
בשביל לדעת עוד על בראין לחצו כאן...
וליצירות של פיבן לחצו כאן...
נורא נהנתי לבחור דמות שאני לא מכיר וללמוד עלייה.

"יום כיפור בשלוש דורות"

מה אני עשיתי ביום כיפור?!
ביום כיפור השנה החלטתי להיות רציני...
אכלנו ארוחה מפסקת והתחיל הצום, ישבנו בחוץ ואז  הלכתי לבית הכנסת,
לא הייתי שם הרבה זמן משום שידעתי שאם אני אמשיך להסתובב אני יהיה צמא.
אז חזרתי הביתה... אני חייב להודות שחזרתי היה נורא משעמם.
עליתי לחדר וחשבתי מה ההורים שלי עושים ביום כיפור ירדתי למטה עם ערמת ספרים.
ומלא חוברות תשחצים. קראתי, כתבתי ואז הלכתי לישון.
למחרת בבוקר קמתי אימא שלי הייתה ערה והחלטנו ללכת לחברים שלה...
בצהרים הלכנו הביתה לישון צהריים התעוררנו ב-17:00 עוד שעה נשארה!!!
התחלנו לסדר את הבית לארוחה אחרי הצום - 18:00 ישבנו בחוץ שתינו כוס תה,
אני חייב להודות זאת הכוס תה הכי טובה ששתיתי.


מה הורי עשו ביום כיפור כשהיו בגילי?
ביום כיפור של שנות ה-70 זה היה שנת הבר-מצווה של אבי.
אבי וחבריו היו נוהגים לצום, בכול יום כיפור אבי היה אוכל בבית ארוחה מפסקת ולאחר מכן
היה יורד עם סבא שלי לבית הכנסת. אחר-כך אבי היה נפגש עם חבריו בבית הכנסת והם היו נפגשים \
הם היו משחקים נהנים אבל הם לא היו מתעייפים כשהם הרגישו שהם מתחילים להשתולל הם היו מפסיקים בשביל לא לשבור את הצום. למחרת בבוקר סבא שלי היה מעיר את אבי בשביל שהוא יבוא אתו לבית הכנסת.
לאחר מכן הם היו חוזרים ומכינים הכול בשביל הארוחה שאחרי הצום.
"אימא תמיד מכינה את הכריכים אחרי הצום,אין שנה שאני מפסיד אותם" ציטט אבא.


גם אמא שלי הייתה צמה ילדותה אפילו קרה מקרה מיוחד בשנת 94 שאני מוכרח לספר אז ככה:
בשנה הזאת אימא שלי הייתה בהריון עם אחי הגדול מגל. ביום כיפור אימא שלי הייתה בחודש תשיעי
בשנה זו אחותי הייתה בת-5 הורי לא רצו לכחת את הסיכון שהם הצטרכו לנסוע לביה"ח אז הם החליטו
לכחת את אחותי לחברים שלהם בנצרת עילית. למחרת אמא שלי הציע ללכת לבקר את אחותי מיתר
אז הם הלכו ברגל. ישבו, נהנו ואז רצו לחזור הביתה בשלב הזה אמא שלי לא הרגישה טוב בגלל שיש עלייה נורא גדולה לבית שלנו. אבא שלי רץ למעלה הביא את האוטו ולכך את אמא שלי לבית החולים אמרו לה שם שיש עוד כמה שעות אז אבא שלי נסע לרמת ישי להוריו בשביל לבנות את הסוכה ולאכול את הכריכים המפורסמים.
מה סבא וסבתא שלי עשו ביום כיפור בגילי?!
סבא שלי נולד בשנת- 1933 אני לא יודע מה עשו באותה תקופה אז ביררתי והבנתי שלא משהו מיוחד,
בשנות ה-40 סבא שלי התחיל לצום ובעבר זו הייתה תקופה נוקשת היה חובה לצום.
אני רק יודע שסבא שלי שומר מצוות ושהוא צם וגם שהוא אוהב את הכריכים של סבתא שלי
גם בגילו הלכו לבית הכנסת ושיחקו תופסת בחצר...!
למדתי מהעבודה הזאת שהצום במשפחה שלי עובר כבר שנים
ושיום כיפור (אולי זה ישמע אידיוטי) זה יום למשפחה להיות ביחד אי אפשר לברוח.
אני נורא נהינתי מהעבודה למדתי הרבה. והעבודות האלה זה דרך
טובה ללמוד על המשפחה...
סוף!